לכבוד יום האהבה המתקרב המלצה על מסלול זוגי משובח. אישלחם תעוז. עמוק בתוך היישוב חבויה לה מאפייה מפתיעה. חלון הזכוכית, המפריד בין החנות לאזור התרחשות

על שפת השדה, משקיפה לנופי יזרעאל, ממוקמת עגלת קפה כובשת. תחנת קפה כפר יהושע. מצטיידים בטוסטים, קפה קר, משהו מתוק ותופסים את אחד ממקומות הישיבה

#פינתפרגון הרגלים. פעולות יומיומיות שחוזרים עליהן בלי לתת את הדעת. סלט, חביתה, שמן זית. לעיתים נקרית הזדמנות וטועמים מזון יומיומי באיכות אחרת. כבר אי אפשר

זה לא מאוד פופולרי לומר, אבל אני לא מתה על כנאפה. זהו, אמרתי את זה. כלומר לא לא אוהבת אבל ממש לא משהו שאני משתוקקת

אפילו בכביש המקביל, במבט ראשון, המקום נראה משהו בין עזובה לבין נגריה ישנה, אולי מוסכים. רחבת חול גדולה המשמשת מגרש חניה מאולתר נפרשת בפני הבאים.

חלק א' יש מקום ובו סמטאות קסומות. בקירותיהן משובצים שערים צבעוניים המובילים לחצרות נסתרות. על הקרקע מדרכות מרוצפות אבנים ותיקות. סיפורים רבים יודעות הן לספר.

כולם נוסעים לאילת. אולי יותר מתמיד. כנראה שהשאלה הכי נשאלת בשבועות האחרונים היא "אילו אטרקציות יש בדרך לאילת?". הערבה. ככל הנראה האזור האהוב עליי בשנים

הגענו באמצע ארוחת הצהריים של הצוות. רחש הדיבורים פסק והסכו"ם הונח לטובת התבוננות באורחים המפריעים. איל מיד הרגיע שנרגיש בנוח. רוח נעימה נשבה במרפסת היפה

אמנם לא ניסע לחו"ל בזמן הקרוב אבל אין ספק שיש בארץ כמה פינות חמד, שלרגע גורמות להרגיש שעלינו על טיסה… יקב אמפורה. כאשר מגיעים לסוף

אולי כי גדלתי בקיבוץ. ואולי כי יש משהו בשלווה של קיבוץ שמקרין על כולם. בכל מקרה, מבחינתי, השילוב של בית קפה וקיבוץ מספק תפאורה אידיאלית

יום חופש באמצע שבוע. סתם ככה, בלי סיבה. ספונטניות. תחושת חופש אמיתית. נתחיל בקפה. קודם כל קפה. בישוב חרוצים, המתנהל בעצלתיים, נפתחה לא מזמן מעדנייה.

#פינתפרגון הרגע הנכון הוא קריטי. מוקדם מידי והלחם ייצא מהתנור כשהוא מכווץ וקטן. רגע מאוחר מידי לא יצליח להתרומם ויאבד צורה. אין תחליף לניסיון. למגע

יום שישי הוא הזדמנות. במקום קפה ארוך בבוקר ועיתון, אפשר לצאת להרפתקה. ואם כבר הרפתקה, אז שתהיה במדבר. חקלאים הם זן מיוחד. יותר מעשים, פחות

האמת היא שבדיוק בימים אלו היינו אמורים לחגוג סופ"ש מפנק בפרובנס… תחליף הולם נמצא ברמת הגולן בישוב כנף. הדרך מעניקה נקודות נוף עוצרות נשימה לכנרת,

רק כשעוברים את הסיבוב, מעבר לגבעה הגבוהה, היא נגלית. ככה פתאום. שוכנת לה. לא משנה כמה פעמים הייתי בה, ההמתנה הזו, לגלות אותה, מפעימה. כמה

עמוק בתוך שדות חקלאיים ופרדסים, עוד ימינה ועוד שמאלה ומגיעים לפינת קסם מוצלת עם מים קרירים. שקט ושלווה… אחר-כך ארוחת צהרים למסלול המלא.

משהו אחר. יצירתי ומלהיב. סדנה לעשיית נייר מקליפות עץ התות-נייר. כן כן יש עץ כזה. גם מחכימה וגם מהנה. שעה קסומה. כמובן בית קפה משובח

אט-אט השמורות מתחילות להיפתח. שמורת טבע עין אפק. פנינת טבע קסומה. מתומצתת ומרוכזת. גשר צף על פני בריכת המים הגדולה. הסופים מקיפים אותה, והשפמנונים מציצים

הקפה כבר על האש והתכנונים ליום שאחרי הקורונה מתחילים. אבל, הכי חשוב זה קודם כל קפה. להתחיל את היום ברוגע, מה שמבטיח יום מושלם בהמשך…ברור

עזבו אתכם מאיטליה, טוסקנה זה לגמרי כאן! ארוחת בוקר ביקב מטלר במושב עגור מספקת נוף נדיר של גפנים יפהפיות. מדשאה קטנה ועליה שולחנות, ארוחת בוקר

הקורונה אוטוטו מאחורינו… כבר חושבים לאן תסעו להתאוורר? ואיפה תאכלו? ובעיקר איך תשלבו את הכל יחד??? כאן תמצאו מסלולים מפורטים לבילוי מושלם, כזה שיזרום מהבוקר