אולי כי גדלתי בקיבוץ. ואולי כי יש משהו בשלווה של קיבוץ שמקרין על כולם. בכל מקרה, מבחינתי, השילוב של בית קפה וקיבוץ מספק תפאורה אידיאלית וקסם.
כמובן דשא, עצים וירוק, הכל טוב ויפה אבל זה כמובן לא מספיק. מי שמכיר אותי יודע שאני לא מתפשרת על אוכל וקפה. 2 בתי קפה ומאפייה, שישבתי בהם לאחרונה, יצרו עבורי חוויה מושלמת. מתאימים בול לשישי בבוקר בלי הילדים או דווקא עם.
קפה חממת הסחלבים, קיבוץ מעלה החמישה. אחד מבתי הקפה היפים. אפשר לשבת בפנים וליהנות ממראה הסחלבים הנמצאים בכל מקום ובחממה הצמודה השקופה או לשבת בחוץ על המדרכה תחת העצים המלבבים. כך או כך אל תפספסו את הפוקצ'ה. לרוב לחם הבית לא מלהיב אותי. אבל כאן – הפתעה. לא זכור לי מתי אכלתי פוקצ'ה כה מלאת טעם. עם שום צלוי ומלח גס עליה היא לבטח אחת המוצלחות בארץ.
גרציא קפה ותוצרת, קיבוץ העוגן. בית קפה בקיבוץ כפי שאתם מדמיינים לעצמכם. במובן הטוב כמובן. מדשאה מוריקה, עצים ושלווה. השירות חייכני ונעים. נהנינו מסלמון הולנדייז, צבעים עזים וטעם משובח.
מאפיית Jillbert ג'ילברט, קיבוץ נען. לפני כשנתיים חודשה המאפייה המקורית של הקיבוץ אחרי שהייתה סגורה במשך 50 שנה. אלמנטים ישנים שומרו ואף תנור האבן בן 100 השנים, זכה לשיפוץ. מאפייה קסומה, בה המורשת והאווירה ללא ספק מורגשים בכל מקום. פינה מושלמת תחת העץ. אפשר לקנות ולקחת או לשבת לאורך בר העץ. קפה, סנדוויץ' טונה, עיתון וציוץ ציפורים והנה לכם בוקר רגוע.
