מאפיית חגי והלחם

#פינתפרגון

הרגע הנכון הוא קריטי. מוקדם מידי והלחם ייצא מהתנור כשהוא מכווץ וקטן. רגע מאוחר מידי לא יצליח להתרומם ויאבד צורה. אין תחליף לניסיון. למגע המקבץ את כל המידע הדרוש.

מזון, לכאורה, כה פשוט, אולם מאחורי עשייתו אין ספור תורות הכנה. צורת הקיפול, מספר התפיחות, אורכן, החיתוך החד המהיר רגע לפני הכניסה לתנור. ועוד לא דיברנו על סוג התנור, הקמח וכמובן ומעל הכל – המחמצות. קודש הקודשים של האופה. שמור מוגן מעין כל. אינטימיות. מרקם המחמצת, סוג הקמח ומידת פעילותה משפיעים על טעם הלחם, הקראסט שלו ותפיחתו. יצור חי שצריך להאכיל כל יום. כשנוסעים לחופשה צריך למצוא "בייביסיטר" 😉

שנים של עבודה במאפיות בוטיק, תרמו להבנה כמה דיוק והשקעה מקופלים באפיית כיכר לחם.

זמן רב עבר מאז כדררתי בריושים ושקלתי לחמים. שבוע שעבר נקרתה בפניי הזדמנות. חגי והלחם. מאפיה קסומה ויפהפייה בקיבוץ עינת. מעניקה מושג חדש למונח "מאפיה ביתית" שכן היא שוכנת בבית משפחתו של חגי בן יהודה. אולם מלבד המיקום הפיזי וקבלת הפנים החמה, אין שום דבר "ביתי" במאפיה.

קירות המאפיה מלאי משמעות. על האחד תלויות בגאווה תמונות שושלת מפוארת של אופים מהוללים. סבא של סבא של חגי שהקים את המאפיה הראשונה בפתח תקווה. ואילו על הקיר ממול ממוסגרים זני חיטה אותם מבקש חגי לגדל בעצמו, לטחון ולאפות מהם לחם. התהליך השלם. אופה בכל רמ"ח איבריו.

את העין תופס התנור המרשים שהוזמן והגיע במיוחד מספרד והוא מרכז ותפארת המאפיה. חמישי הוא יום האפיה המשמעותי ביותר, המתחיל ממוקדם ומסתיים בשעות הקטנות שבין חמישי לשישי.

אפשר להזמין לחמים אונליין, להגיע לדוכן בשוק הנמל בימי שישי או לבוא לבקר היכן שכל הקסם מתרחש. במאפיית "חגי והלחם".