לאחר מכן אפשר לטייל באחד המסלולים היפים שיוצאים ממש מבית הקפה. שביל נופי שורק הקצר והמונגש. נחל קטלב הארוך, שפחות מומלץ בקיץ, מפאת החום. ושביל שוסטר המעגלי, אותו אנחנו טיילנו. קצר יחסית, עובר בתוך החורש עם נוף משגע ופינות עצירה בדמות ספסלים תחת עצי אלון מרשימים.

זה לא מאוד פופולרי לומר, אבל אני לא מתה על כנאפה. זהו, אמרתי את זה. כלומר לא לא אוהבת אבל ממש לא משהו שאני משתוקקת אליו. כל זה היה נכון לפני שטעמתי את הכנאפה של "רשטא". מבעבעת היא הגיעה לשולחננו. השכבה העליונה מתפצפצת ונגיסה, ואילו התחתונה רכה נמתחת. לא מתוקה מידי כשהגבינה ממש מורגשת. מתחרה בקלות על תואר הכנאפה הטובה בארץ. ובמחיר 25 ש"ח זה כנראה אחד הקינוחים עם התמורה הכי טובה למחיר.

הכנאפה האדירה הזו היא בהחלט לא הסיבה היחידה לבוא למסעדת רשטא הנעימה. בין המנות שהזמנו ונהנינו מהן מאוד היו גם הקובה סינייה שהגיעה רותחת ומלאת טעם, כזו שברגע שמתחילים לאכול פשוט אי אפשר להפסיק. מנת שיש ברק חמצמצה ונהדרת, סומאק וכורכום התווספו ליוגורט, ואילו תערובת הבשר תובלה בבהרט שהשתלב לכדי מנה מפוארת של טעמים. את כל אלו ליווה סלט עלים טרי וצבעוני. רשאד, ג׳רג׳יר, פטרוזיליה, נענע, מיקרו צנון, עגבניות מיובשות בשמן שום, בצל סגול, סומאק ופקאנים מעל. בול. מנה יפהפייה נוספת הייתה המסח'אן, חצי עופיון על לחם מיוחד בציר עוף בטאבון עם רצועות בצל וקרם לימוני צהבהב וחמצמץ ליד.

לא הסתפקנו בקינוח אחד וטעמנו אף מעוגת הסולת הנהדרת. גם כאן טוויסט. שני מעויינים גדולים הונחו אחד על השני, כאשר על הצלחת נמשכו זרזיפי קרם קוקוס וריבת תות ביתית. סיום מושלם לארוחה אדירה.

רשטא היא התגשמות החלום האוטרקי, כאשר הירקות המוגשים גדלים בשדות שמקיפים אותה ומושקים במי מעיינות. בכך נוצר שיתוף פעולה מלא עם חקלאי הכפר בקניית ירקות, פירות, גבינות בלאדיות, דבש ועשבי בר שהנשים והילדים מלקטים. קהילה שלמה סביב מסעדה.