משגב, יום 1.

הוראות הכוונה מסתוריות מפיחות בי התרגשות. ירידה מהדרך הסלולה, תרתי משמע, מזמינה הרפתקה. "כתבי בווייז: 'איזור תעשיה אשכולות מעלה צביה' לחנות שם וללכת מערבה עד שתראי את הגינה". גינת העץ. מעלה צביה. לא תכננתי להישאר לארוחת ערב באיזור אבל הידיעה על מקומות פנויים שעוד נותרו לא הרפתה. מיכל שהצטרפה להצעתי הספונטנית הכריעה את הכף.

חנינו בקצה. מולנו נשקף נוף ההרים המרהיב של איזור משגב. שער ברזל קידם את פנינו. השתאות. בשעת בין ערבים זה היה אחד המחזות היפים שראיתי. גינת ירק חגיגית ובה כל טוב: החל מעגבניות ג'נובה התלויות בגובה רב, קישואים בשיא פריחתם הצהובה, חצילים, פלפלים ותרד מלבר הבשרני והמרשים. בינות לערוגות נערך שולחן מלבני ארוך, עליו מפה לבנה ומעליו גרילנדת אורות.

רוני בישלה ואסף סיפר. על הגינה, הירקות, דרך החיים. זו הייתה אחת הארוחות האינטיליגנטיות שאכלתי כאשר מאחורי כל מנה עשייה ומחשבה כה רבה. ארוחת קיץ מופלאה ועונתית. דיברנו על זמן ומרחב שהם הפרמטרים העיקריים באומנות שילוב והתאמה בין גידולים.

חתך מרתק של אנשים. כל אחד והסיפור שלו, הדרך שלו. אינטימיות שיכולה להתרחש רק במפגשים אקראיים מעין אילו. לצידי ישבו נורית פורן שעורכת סיורי אוכל מרתקים בשווקי הצפון (עכו, מעלות תרשיחא) ובשווקים בחו"ל; אורי צור שעבר לא מזמן מתל אביב למתת, עורך ארוחות מרתקות ומלאות עניין – עוד תשמעו עליו; מיכל עזרוני קסירר שהקימה ומנהלת את מתחם בואכה יודפת (פירוט בהמשך).

הלילה ירד, ירח כמעט מלא עלה (כיאה לערב סמוך לטו באב), הגרילנדות נדלקו. אין קץ ליופי פה. בדר"כ בימי שישי יש יום שוק בגינה. מומלץ לעקוב, להתעדכן ובעיקר להגיע.

ואיך התחיל היום?

את אותו יום פתחתי בגינה היפה של טבע הגליל. בית מלאכה למוצרים טבעיים ביישוב קורנית, עליו המליצה לי אילה נוי מאיר בביקורי האחרון בבית בד ריש לקיש בציפורי (ראו פוסט). מה ששוב מוכיח שמפגשים יוצרים את החיבורים הכי מדויקים ומרתקים. ב"טבע הגליל" מייצרים יהל וליאור סבונים ומוצרי קוסמטיקה בעבודת יד ומקפידים על שימוש בחומרים האיכותיים ביותר, ללא מרכיבים מלאכותיים וללא פשרות. לאחר הסיור בגינה ביקרנו במחסן חומרי הגלם. כל מרכיב נבחר בקפידה כאשר במוצרים השונים נעשה שימוש בשמן זית ישראלי בלבד. בדרך זו מאמינים, יהל וליאור, הם תורמים לחקלאות הישראלית ואף נהנים ממוצרים ברמה הגבוהה ביותר. המשכנו לחדר האריזות בו התייבשו הסבונים בנחת על העגלה, התאהבתי באיורים היפהפיים המעטרים את המוצרים הארוזים ומשם שמנו פעמנו אל חדר הייצור הסמוך. השקט, הסבלנות ונעימות צוות המקום מורגשים בכל מקום. ניתן להזמין סיורים וסדנאות בתיאום מראש.

המשכתי לאחד המתחמים היפים בארץ. בואכה יודפת. בית האבן המתנשא בכניסה ליישוב ובו בתי עסק נהדרים המאפשרים עצירה מושלמת לארוחת צהרים, קפה או שיטוט בין החנויות השונות. (פוסט מורחב על המתחם).

את הזמן שהתפנה עד הארוחה המדוברת העברתי בישיבה הקסומה ביקב לטם. מקום נהדר לכוס יין של אחהצ על אחת המרפסות היפות ממנה נשקפת הכנרת. יש דרך נעימה יותר לבלות את אחה"צ?

ליומיים המלאים היכנסו להיילייט "משגב" באינסטגרם.

למסלול באזור, לחצו כאן.