יש מקומות שמאפשרים לזמן לנוע בקצב שונה. איטי יותר. רגוע.

את פנינו קיבל מיכה תכול העיניים ולבן הזקן. שיחת בוקר כה נעימה במרפסת בית הבד המשקיפה אל הגן הקסום בו גדלים צמחי תבלין, ירקות ועצי זית כמובן. רוח הבוקר עדינה ומלטפת מעניקה את התחושה שיכולנו להישאר כאן כך עוד שעות ארוכות. לשיחה מצטרפת אילה, ביתו הבכורה, הרוח החיה מאחורי המקום ובעלת ידע אינסופי בתחום. מכינה לנו תה צמחים מרווה מהמגוון הרב שבגינה.

המקום, שתיירים רבים נהגו לפקוד לפני תקופת הקורונה, התגלה אט אט אף על ידי הקהל המקומי וזאת בהתאם למגמות שהתחזקו בשנה וחצי האחרונות, בהן ניתן למנות את הקולינריה המודעת. ההתעניינות והאיכפתיות מהיכן מגיע המזון אותו אנו אוכלים, מי מגדל את הירקות שאנו צורכים, באיזו שיטה עם/בלי ריסוס/אורגני. עונתיות ומקומיות תפסו מקום נכבד בשיח ההולך ומתפתח.

אנחנו נכנסות פנימה לתוך מרכז המבקרים שנבנה לבני בוץ וקש ע"י אחיה של אילה. בפנים כמה שולחנות, הסבונים האהובים עלי של "קסם צמחים", מוצרים נוספים של יצרני בוטיק קטנים וכמובן סוגים שונים של שמן הזית הנהדר המעטרים את המדפים. אילה מכירה לנו את סוגי שמן הזית המיוצרים בבית הבד האקולוגי בשיטות אורגניות וביו-דינמיות; מסבירה כיצד לטעום ועומדת על משמעות המרקם, הטעם והסגולות השונות.

במקום מתקיימות סדנאות וסיורים מרתקים של כמה שעות (בתיאום מראש); הרצאות מגוונות (ביניהן הרצאה בנושא יין, מפגש על הקשר בין עולם הקפה לשמן הזית) ועוד אירועים יוצאי דופן (כגון ארוחות בנות 20! מנות של השף יניב גור אריה הרוקם מנות מיוחדות על טהרת המטבח המקומי כמובן בשילוב שמן הזית המופלא של המקום) ועוד ועוד. שווה מאוד לעקוב, להתעדכן ולהתעניין.

מתחם גדול של פריטי וינטג' ויד שנייה בבעלותה של מאירה צור, שאחרי 20 שנה במגזר העסקי פנתה לדרך חדשה בה היה חשוב לה לשלב נתינה (חלק ממחיר המוצר עובר לתרומה). מאירה הנעימה, שלא הייתה במקום, אפשרה לנו לשוטט כאוות נפשנו וליהנות מתחושת נוסטלגיה וחוויות ילדות.

לא רחוק נמצאת מסעדת בלה, מושלמת לצהרים. בחוץ מדשאה ובריכת דגים קטנה. האוכל טעים ומספק. נהנינו מניוקי ערמונים ובקבוק קברנה פרנק של יקב אורטל. סיום נפלא ליום בכפר.