מתחם צנוע ופשוט. נעים לעבור בין חדרי הסטודיו המקוריים ולשוחח עם המעצבים מסבירי הפנים.

הכניסה לנוני ופורטונה כמוה כמו מסע אחורה בזמן. בגדי יד שניה, מדפים עמוסי צעצועים של פעם, כלי מטבח, וגם יצירה ופאזלים חדשים לגמרי אבל תואמים את הרוח. כדאי לשבת לתה, להתבונן סביב, ואם בא – לקנות גם משהו משמח הביתה.

בתוך שכונה, בין בתי מגורים, מצויה לה רוברטה וינצ'י. מסעדה יפהפיה המגישה אוכל איטלקי מבוצע היטב ומקורי. לקטנים לקחנו פסטות שחוסלו כלא היו. אנחנו הגדולים אהבנו את הפסטה לימונה, מנה שרק בשבילה שווה להגיע למסעדה. לימון, שום, צ'ילי, קישוא. חגיגה של טעמים. טעמנו גם את החסה בטאבון ואת הניוקי עם כרוב סאבוי וקרם אורגנו. הניגוד בין מרירות ונגיסות הכרוב למתקתקות וחלקלקות הניוקי השלימו מנה ייחודית ומענגת.