העיר העתיקה בירושלים, חלק ב'
זוהי עונה נפלאה להגיע לעיר העתיקה בירושלים. מזג האוויר מאפשר שיטוט נעים בסמטאות הקרירות. צעד אחד לתוך החומות ומרגישים בחו"ל. העולם המוכר נשאר מאחור ויוצאים להרפתקה בה הקצב, הריחות, השפה והתרבות שונים. בכל פעם מרתק להגיע לכאן. לטעום דברים חדשים ולהכיר פינות נסתרות. לפניכם אסופה של מקומות ומטעמים מתוך סיור עם איש האוכל הירושלמי, אייל אסולין:
אמנם בדרך כלל אני אוהבת להיכנס דרך שער יפו אבל הפעם ממליצה להתחיל מדרך אחרת – השער החדש.
המשיכו כמה עשרות מטרים ומצד שמאל תראו את "לה פטיסרי אבו סיר". מקום נהדר לפתוח בו את הקפה של הבוקר. כוסות מים מצוירות יצורפו לצלחת עוגיות מעולות שניתנה בנדיבות עבור ההזמנה. המקום הוקם על ידי איברהים אבו סיר, שכיהן כשף קונדיטור הראשי במלון מצודת דוד במשך 18 שנים ולמד את רזי המקצוע ברחבי אירופה.
בהמשך הרחוב, כאשר תצטרכו לבחור ימינה או שמאלה, בחרו שמאלה. המשיכו עד שתראו את חנות בשם "בינת אל בלאד". תוכלו לרכוש הביתה לחמא בעג'ין (מאפה עגול, שטוח ובמקרה הזה קטן, עליו תערובת עם חריפות עדינה של בשר בקר טחון, עגבניות ופלפלים); לחמניות במילוי גבינה ואורגנו טחון; שישברק (הקטנים ביותר שראיתי) במילוי בקר; ועוד.
חומוס ערפאת. אחד המאכלים בהם לכל אחד יש את המועדף והחביב עליו. פעם ראשונה שחרגתי מהמוכר שלי וגיליתי אוצר. טרי, חמצמץ, קליל. נמצא בסוף רחוב שוק הצורפים (אם מגיעים מכיוון כנסיית הקבר).
חוזרים דרך שוק הבשמים. הרעב נפתח. הקבב שבקיר. ממש בתחילת שוק הבשמים. כוך קטן, מזמינים, אוכלים, ממשיכים.
כדאי לקפוץ לשוק הקצבים המקביל ולבדוק אם החנות במס' 12 פתוחה. אם כן, אל תפספסו את הרוזטה בעלת הטעם המרציפני העדין והקרקדה, מיץ היביסקוס ומי ורדים. ממול חנות בה מכינים קטאייף עם גבינה. אם יתמזל מזלכם תוכלו לצפות במלאכת ההכנה.
חוזרים לרחוב הראשי, רחוב בית הבד. כיף להצטייד בכלי בית, פינג'אן וצלוחיות צבעוניות מצוירות שיקשטו את השולחן. כמו מזכרות משמחות מנסיעה לחו"ל.
עוד מומלץ לקנות הביתה: אבן יוגורט (כדאי לבחור את אילו שאינן נמצאות בשקיות ואקום). בבית שמים במקרר בצלוחית (לא סוגרים כדי שלא תצבור לחות). מגרדים מעל סלט או פסטה ונהנים מטעם מיוחד.
כמובן תלוי בעונה. בעונת הסתיו הנוכחית ראיתי לדר ענבים; סוכריות לדר משמש רכות וכתומות; מקדוס (חצילונים כבושים ממולאים באגוזים, כוסברה ושום. מעדן), אותם תוכלו למצוא ברחוב בית הבד בחנות בה מגוון זיתים מסחרר; צימוקים מלאי מיץ וטעם אשר יובשו על הגגות בשמש; שרשראות תאנים מיובשות; שורש כורכום; לוביה וצרורות ירוקים למיניהם כגון נענע וגרגיר נחלים.
בשוק מומלץ גם לקנות כמה כדורים של "פלאפל היבני" החם והטרי שריחו נישא למרחוק.
פנו לרחוב הגיא. אם הגעתם לרחוב בסביבות השעה 12:30 נסו לאתר את מוחמד שמסתובב כל יום בשוק באותה השעה עם סיר על ראשו. הפיתה של מוחמד: קציצות עטופות בעלי גפן, תפוחי אדמה ועגבניות. טרי, חם ומלא טעם. כל יום עד שנגמר.
המשיכו עד שתגיעו להוספיס האוסטרי. כבר לא מעט שנים שאני פוקדת את המקום. וכן, אני יודעת שיש בו משהו תיירותי ושהרמה לא תמיד אחידה. אבל לטעמי זוהי דרך נהדרת לסיום מתוק. אין כמו לשבת עם שטרודל תפוחים חם וקצפת בגינה המלבבת ולדון במורכבותו של האזור, כשברקע המואזין. חוויה סוריאליסטית ונעימה.
ימים ושעות הפעילות: רצוי להגיע לקראת צהריים שכן יש מקומות שנפתחים רק בשעה זו, מצד שני גם השוק מתמלא יותר באנשים. לפי מיטב ידיעתי כל המקומות פתוחים גם בשבת אולם ייתכן ותגיעו וחנות זו או אחרת תהיה סגורה. קבלו זאת בהבנה.
