חווה / גבינות / מדבר
השמורה 215, ישראל
גן לאומי קבר בן גוריון, מדרשת בן-גוריון, ישראל
הכנענייה — מעדניה מדברית, מדרשת בן-גוריון, ישראל
לשה במדרשה, רמת הנגב, ישראל
מפל עין מעריף
חוות נאות naot farm, טללים, ישראל
דיונת באר מילכה, באר מילכה, ישראל
חמוקי ניצנה, ישראל
קפה עזוז CaFe eZuz, עזוז, ישראל
אחוזת הקבר בן-גוריון
מעטים המקומות שהליכה כה קצרה מספקת כל כך הרבה. הכניסה למתחם מרשימה בקירות הסלעים ועצי השיטה הנטויים משני צידי השביל. מידי פעם חולפים יעלים יפהפיים המבהירים שזהו ביתם. הנוף הנשקף ממתחם הקבר עוצר נשימה.
הכנענייה
נופי נחל צין משתרעים בכניסה לישוב. בתוך המרכז הקטן, סופר יעיל, פיצה ופאב עם המבורגרים שהיה סגור בשעות הצהרים. מקומות הישיבה הצמודים לכנענייה עמוסים במקומיים ותיירים לרגע. בפנים, דלפק עם מקרר ובו כל טוב. גבינות, נקניקים, ממרחים ועוד, מומלץ בקרואסון. כדאי גם לצרף סלט טרי ליד.
במקום אף נפתח חלל צמוד עם כלי בית, קרמיקה, מצעים ועוד חפצים יפהפיים ברוח המדבר.
מפל עין מעריף
עין עבדת עליון. לפעמים הנופים היפים ביותר נמצאים מרחק כה קצר מהכביש הראשי. הליכה קלילה במשך מספר דקות תביא אתכם לנקודת תצפית עוצרת נשימה.
חוות הבודדים "חוות נאות"
רק כשעוברים את הסיבוב, מעבר לגבעה הגבוהה, היא נגלית. ככה פתאום. שוכנת לה. לא משנה כמה פעמים הייתי בה, ההמתנה הזו, לגלות אותה, מפעימה.
ארוחת הבוקר שתמתין לכם בצידנית ליד הדלת בבוקר היא ככל הנראה אחת מארוחות הבוקר המפנקות והמיוחדות שמגישים במקומות אירוח. גבינות משובחות, כמובן. לחם טרי וחם, סלטים מיוחדים, ממרחים, מיץ וכמובן משהו מתוק לקינוח.
בחווה ישנו דיר עיזים וחנות גבינות קסומה, אבל מעל הכל החווה היא לאה וגדי. יחידים במינם. חפים מגינונים, ישירים ומארחים נפלאים. אל תחמיצו.
דיונות באר מילכה
לא רחוק מהחווה, מרחק חצי שעה נסיעה, הנוף מתחיל להשתנות ודיונות חול מופיעות בצד ימין. פנינו בשלט ימינה בכמהין ונסענו לכיוון באר מילכה. לפני היישוב פנינו ימינה. חלצנו נעליים ורצנו, החול חמים והנוף משגע.
ווייז: "מדבראיש".
חמוקי ניצנה
הייתם פעם בירח?? כמו כל המקומות הנהדרים והמפתיעים, דרך משובשת ארוכה הובילה לחניה. הנוף יפה אבל אין עדיין תחושה של משהו מיוחד. המקום אינו מתמסר בקלות ורק כשמתחילים לצעוד מטה בדרך, מתחילים לגלות אט אט את הסלעים המיוחדים, הפרחים והחי יוצאי הדופן. טיפסנו יחפים על הסלעים הלבנים, שכבנו על הגב והאזנו קשובים לרוח השורקת. לרגעים ארוכים התנתקנו מכדור הארץ.
קפה עזוז
אמנם הייתה הכרזה שהמסעדות יתחילו לפתוח שעריהן שבוע הבא, אולם היינו סקפטיים ביותר אם הקפה יהיה פתוח. התקשרנו ללא מענה. היות והיה מרחק 10 דקות לא ממש הייתה התלבטות. הדרך מרתקת. שרידי עתיקות, קרון רכבת, מגדל אבן מרשים. רוחבו של הכביש מתאים לרכב אחד, וממילא אין הרבה מכוניות. אין ספק שהשם שמתאר הכי טוב את המקום הינו "קפה סוף העולם שמאלה". החניה הייתה מלאה. המקום המה. הזמן זמן מדבר. קנינו שתיה קלה, ספגנו את האווירה הרגועה והאותנטית, והבטחנו לעצמנו שפעם הבאה נעצור לזמן ממושך יותר.
תחושה של חופש מתחילה להתגנב, התרגשות מדגדגת של התרחקות מהעיר. באמצע הדרך, כשהכביש מתעקל, ממתינה לה פנינה. נקודה 215. כמה כסאות ושולחנות, צל עצי אקליפטוס, הנוף פתוח ונמתח למרחוק. כריכים מפנקים, פינג'ן אישי עם קפה שחור מהביל בליווי עוגיות מפתיעות. התחלה מבטיחה של יום מושלם.
אל תוותרו על "הקפה של בני". קפה שחור שמגיע עם עוגיה בצד. אם באתם רעבים אז לכו על כריך שניצל או טונה.