למרות שרק לפני שנה וחצי התמקמה רינת עם משפחתה בשדה בוקר, נראה כאילו הסטודיו הקסום שלה לקרמיקה היה שם מאז ומעולם.
הצבעוניות השקטה, הקווים הזורמים, האסתטיקה המושלמת והיא, רינת, מרגישים חלק מהנוף המדברי.
המקצוע, שכמו כל הדברים הטובים, התחיל כתחביב ורצון למלא את המטבח בכלים מעשי ידיה, התפתח ללימודים בבצלאל וברבות הימים הביא לפתיחת סטודיו. ואילו הצורך בכלים מסוימים, ספלים דקיקי שפה ועוד, התווה את הקו הייחודי הכה מזוהה עימה.
זו הייתה עצירה מתוכננת בדרך לערבה. נכון, זה לא התוואי הקצר ביותר או המסלול ההגיוני ביותר ליעד כל כך מרוחק מהמרכז, אבל זו הדרך הקבועה שלנו – דרך שדה בוקר ומצפה רמון, המרחיבים את הלב כל פעם מחדש.
במשך שעתיים וחצי יצרנו, הילדים ואני, כלים יפהפיים בטכניקות שונות, אותן הסבירה רינת בסבלנות, בחיוך ובידענות רבה. צבטנו, הטבענו, רידדנו, עבדנו על האובניים וצבענו. ואיך נהנינו לצבוע! הזמן חלף ביעף ואנו נותרנו עם חוויה חד פעמית שלא יכולנו להפסיק לדבר עליה ולהתרגש ממנה. בעוד חודש יישלחו אלינו הכלים עם שליח, לאחר שישלימו תהליך ייבוש, זיגוג ושריפה בתנור המיוחד.
הסדנה מיוחדת ומומלצת בחום בכל הרכב – אם אתם בדרך דרומה, לאילת או לערבה; לנים באיזור; או מגיעים במיוחד לשאוף אוויר אחר ולהטעין מצברים. השראה.
