חלק א'
יש מקום ובו סמטאות קסומות. בקירותיהן משובצים שערים צבעוניים המובילים לחצרות נסתרות. על הקרקע מדרכות מרוצפות אבנים ותיקות. סיפורים רבים יודעות הן לספר. על מה שהיה לפנינו, ומה שיהיה עוד הרבה אחרינו. חומת אבן עתיקה מקיפה את המקום, ולה שערים מרשימים. הכניסה בעדם כמוה כניסה לעולם מקביל, בו הזמן שונה והקצב אחר.
כוכים קטנים, ולכל אחד התמחות ייחודית. האחד בתבלינים, שני בחלווה, שלישית בצלוחיות מצוירות, רביעי בקפה חמישית בקרמיקה, שישי בבשמים ועוד ועוד.
כוך קטן ובו מוכרים קבב. קבב שאהין. שאלנו אם אפשר. אהלן וסהלן. ייקח כמה דקות להדליק את הגחלים. עשינו סיבוב קצר וחזרנו. הלך לקצב השכן והביא בשר. בצל, בשר ותבלינים נקצצו בו ברגע. ביד מיומנת יצר קציצות קבב מדויקות והשחיל על השיפוד. עגבניות ובצל. הגחלים לחשו. כמה דקות ולפנינו הונחה המנה עם שפע פטרוזיליה. זה היה הקבב הכי טוב שאכלתי השנה.
ממשיכים לקינוח. בין אם זו החלווה של עימאד לקחת או ממתקי ג'עפר לשבת במקום, כך או כך ההנאה מובטחת.
עצירה קצרה בכוך הקפה הנטחן במקום. אי אפשר לפספס את ריח ההל הנישא למרחוק.
ממשיכים לחומוס. אבו שוקרי. זה לא סתם חומוס. זה ה-חומוס הכי טעים בעולם. כן, אני מכירה את הוויכוח שלא נגמר. מבחינתי, לפחות, הוא פשוט לא רלבנטי. לשבת או לקחת הביתה, אל תחמיצו.
כמה פסיעות והנה דלת עץ גדולה. צלצול בדלת. פסיעה ואנחנו בארץ אגדה. מדרגות מדרגות. עוד קצת ישר ואז שמאלה עד הסוף. ההוספיס האוסטרי. מרפסת ירוקה להפליא ובה שולחנות עם אריחי קרמיקה מצוירים. שם אפשר להתרווח וליהנות משטרודל תפוחים חמים עם קצפת. תרגישו גאים. אתם נמצאים במרפסת המתחרה בתואר מרפסת בית הקפה המיוחדת בעולם.
ממשיכים לשוק. הירקות הטריים והיפים ביותר. רק מה שבעונה. מצימוקים אורגניים המיובשים על גגות הבתים ועד כרובי ענק ופקוס.
סטייה קטנה למפעל הטחינה אלגבריני. החוץ הפשוט אינו מסגיר את ההיסטוריה המפוארת של המקום. בתיאום מראש ניתן לערוך סיור עם הסברים וטעימות. אל תוותרו על טעימת טחינת הקצח השחורה והמרה. בריאות.
כן. יש מקום כזה. והוא ממש לא רחוק. אין צורך לעלות על מטוס בשבילו. קוראים לו העיר העתיקה בירושלים.
