לפני כמה חודשים כתבתי פוסט על הערבה בנושא ״מה כדאי לעשות בדרך לאילת״. הבטחתי שזה יהיה פוסט ראשון מיני רבים שעוד אקדיש לאיזור הקסום הזה. כעת, כשהסתיו כבר חולף והחורף מפציע, זוהי השעה שלה. מבחינתי לפחות, הערבה היא מזמן לא עצירה בדרך ל… אלא היא היא יעד נכסף בפני עצמו.

לפני כמה שנים התאהבתי באיזור הדרום. ומאז הפכה הערבה להיות אחד היעדים המועדפים עליי. המקום בו המרחבים הפתוחים מאפשרים פשוט להיות. לנשום. להתרחק ולמלא מצברים מחדש.

יש כמה דרכים להגיע אליה. להלן המסלול הארוך והמועדף עלינו ביותר. אולי כי הציפייה להגיע למקום אהוב היא חלק מהקסם בחופשה ואולי כי זו פשוט דרך נהדרת מלאה באפשרויות עצירה משובחות.

קפה בהשמורה 215. הצטיידות בגבינות המעולות של חוות נאות – Naot farm ואתנחתא במרפסת שתמיד מעלה חיוך. עצירה במדרשת בן גוריון לטיול קצר בקבר בן גוריון עם הנוף המשגע. סנדוויץ טרי וטעים בכנענייה – knaaniya. ביקור בסטודיו המהמם של רינת בר נצר (ראו פוסט קודם על הסדנה החד פעמית שהילדים ואני עשינו שבוע שעבר). דרך מצפה רמון היפהפייה. צוקים.

למסלול המלא לחצו כאן.