מה עושים בדרך לאילת?

כולם נוסעים לאילת. אולי יותר מתמיד. כנראה שהשאלה הכי נשאלת בשבועות האחרונים היא "אילו אטרקציות יש בדרך לאילת?".

הערבה. ככל הנראה האזור האהוב עליי בשנים האחרונות. אין ספק שזה פוסט ראשון מיני רבים שעוד אכתוב ואקדיש לו. כמו שמגיע לו. בינתיים, אל תפספסו אותו. תטעמו אותו בדרך ואני בטוחה שהחופשה הבאה שלכם כבר תהיה לשם.

אבל בואו נעשה סדר. קודם כל קפה. השמורה 215. תחושה של חופש מתחילה להתגנב, התרגשות מדגדגת של התרחקות מהעיר. באמצע הדרך, כשהכביש מתעקל, ממתינה לה פנינה. כמה כסאות ושולחנות, צל עצי אקליפטוס, הנוף פתוח ונמתח למרחוק. כריכים מפנקים, פינג'ן אישי עם קפה שחור מהביל בליווי עוגיות מפתיעות.

התחלה מבטיחה של יום מושלם.

קרוקולוקו – חוות התנינים בערבה. אי אפשר שלא לעמוד בהשתאות ויראה אל מול החיה העצומה הזו, שנראה כאילו שייכת לזמנים אחרים בהיסטוריה. בעת הזו אין סיורים מודרכים, אולם ניתן להיכנס למתחם ולסייר עצמאית.

מרכז ויידור- חלון לחקלאות בערבה Vidor center A window to ARAVA agriculture. מרכז ראוי והולם הוקם בערבה. סיור מקיף ואינטראקטיבי, מלא עניין עבור ילדים ומבוגרים כאחד. המפגש נפתח בסרט והסבר, לאחריו עוברים לאולם עם פינות המידע הידידותיות והמלמדות. אחריהן סיור בחממות הצמודות. לקינוח, ארטיק במרפסת המרווחת בחוץ.

פורת עין יהב Porat Ein Yahav. מהמשקים הראשונים בערבה. אחד מסיורי החקלאות המוצלחים שהשתתפתי בהם. שעה המקפלת בתוכה את סיפור ההצלחה של החיים במדבר, של גידול דבורים וייצור דבש, חקלאות, אמנות וחלוציות. מתחילים בסרטון מרתק, ממשיכים בביקור בגן הפסלים של האומנית צ'צ'ה פורת ובמוזיאון הדבורה האומנותי, דרכו ניתן אף להשקיף על חדר רדיית הדבש. לאחר מכן כמובן טעימות. נפלא.

הRoute 90 – המעדנייה בערבה. כביש ארוך כביש 90. חד מסלולי ונמתח לאינסוף. בדרך המאובקת תחנת עצירה. מתחם קטן. מעדניית בוטיק. שולחן אי משותף גדול עומד במרכז. מסביבו מוצרים איכותיים להמשך החופשה. מומלץ לשבת ולהזמין כריך מושקע שנעשה במקום או סתם ליהנות מבקבוק צונן של בירת מבשלת הערבה הסמוכה.

למסלולים באיזור הדרום המופלא לחצו כאן.