כשחלפתי בכביש הדרומי לפני שבוע על פני השלט של "חוות אורליה", נזכרתי בסטורי של רות שדה שביקרה שם לא מזמן. התכתבות קצרה וחיבור נולד. חוות אורליה , אוצרות שמן הארגן.

אחרי קבלת פנים נעימה ותה צמחים לקח אותי רותם, הבכור מבין חמשת ילדי משפחת שריר, לסיור בחווה המיוחדת. הוא סיפר כי מקורו של עץ הארגן הינו במרוקו והוא מתאים מאוד לגידול מדברי. העצים בחווה נותנים פירות פעמיים בשנה כאשר לוקח לפחות 5 שנים לעץ חדש עד שמתחיל לתת פרי. עוד הרחיב כי אמנם העץ הינו קוצני ביותר אולם אין צורך לקטוף כיוון שהפירות הבשלים נושרים לקרקע ואז מלקטים אותם.

פרי העץ הינו אגוז המיובש לאחר הליקוט. לאחר קילופו הראשוני, מיובש האגוז פעם נוספת. לאחר מכן מרסקים וכובשים לשמן. אחוזי השמן הנמוכים הנמצאים בתוך האגוז יוצרים את טיפות הזהב המבוקשות כל כך בעולם הקוסמטיקה הרפואית, במיוחד למוצרי שיער וטיפוח העור, ובמקום אף מייצרים תערובות תיבול למאכל.

בשבועות הקרובים הפריחה המתפרצת תתייבש והמדבר יחזור ללבוש את הגוונים הכה מזוהים עמו. ובינתיים קסם.

* אם תביטו היטב תוכלו לראות את הציפור חצוצרן מדבר מקננת בין ענפי עץ הארגן.

להצעה לטיול באזור, לחצו כאן או כאן.